“להיות השינוי שאני רוצה לראות בעולם”

האם תרגול מיינדפולנס יכול להועיל מעבר להתפתחות האישית?

רבים במערב מזהים את המיינדפולנס כעוד כלי. בעצם שיטה לאמן את המוח כדי לעזור להירגע, להתמודד עם סטרס ועם קשיי יום יום. אפילו שם הקורס הנחקר והפופולארי ביותר נקרא “תרגול מבוסס מיינדפולנס להפחתת מתחים” (MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction). אחד הקולות הביקרותיים של  המיינדפולנס המערבי רונלד פורסר, טבע את המושג “מק – מיינדפולנס”, כלומר המקדונלדזציה של המיינדפולנס והפיכתו לגימיק, מצרך אינסטנט שאפשר לצרוך באפליקציות לכמה דקות ביום. ואכן, אחד הויכוחים הסוערים יותר בעולם המיינדפולנס המערבי/חילוני נסוב סביב השאלה האם תרגול מיינדפולנס למטרות של הגברת החוסן והרווחה האישית יכול להועיל גם מעבר לאישי, כלומר לטפח אצל המתרגלים התנהגות מיטיבה ופרו-חברתית יותר לסביבתם. גם במרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי (או בשמו החדש “אוניברסיטת רייכמן”) ובמכון מודע שפועל תחתיו אנו עוסקים בשאלה זו רבות.

מחקר מפורסם שנערך ב-2013 על ידי חוקרים אמריקאים (קונדון ושות’ 2013) בחן התנהגות פרו-חברתית של אנשים שעברו קורס מיינדפולנס בן 8 שבועות אל מול כאלה שחיכו לקורס שלהם להתחיל אבל עוד לא הספיקו (קבוצת ביקורת) . הם הכניסו אנשים לחדר המתנה של המעבדה וביקשו מהם לחכות עד שיקראו להם. בחדר היו 3 כסאות, ועל שניים ישבו אנשים שהיו למעשה שחקנים. מיד אחרי שהמשתתפים התיישבו בכסא הפנוי היחיד, נכנס לחדר אדם על קביים ונראה סובל  (שחקן כמובן). שני “הניצבים” נשארו במקומם והתעלמו ממנו. המטרה היתה להפעיל לחץ חברתי על הנבדק. החוקרים מדדו האם וכעבור כמה זמן המשתתף הציע את כסאו לשחקן הצולע נוכח השחקנים האחרים שהפגינו אפתיות. החוקרים מצאו שהנכונות של משתתפי הקורס להציע את כיסאם הייתה גדולה באופן משמעותי לעומת אלו שעוד לא תרגולו מיינדפולנס. אגב, באותו מחקר היתה קבוצה נוספת שעשתה קורס שהתמקד בתרגולי חמלה ולא נמצאו הבדלים בינם לבין קבוצת המיינדפולנס מבחינת הנכונות להתנהגות פרו-חברתית. הכותבים הציעו שהמחקר “מראה באופן ברור את הכוח של מדיטציה בהעצמת תגובות חמלה נוכח סבל, גם נוכח לחץ חברתי להימנע מכך”.

מאז אותו מחקר, התפרסמו כבר כ-20 מחקרים המציגים עדויות לכך שיש ביכולתו של תרגול מיינדפולנס לצמצם תגובות אוטומטיות ולהשפיע על תגובות של אפלייה (לוקה וגיבסון, 2016) ועל דעות קדומות כלפי קבוצות שונות – למשל כלפי אנשים עם מוגבלויות (שטצ’ימצ’וביץ ורומר, 2016) , כלפי אנשים מבוגרים מאוד או אנשים מגזע שונה (לוקה וגיבסון 2015). מחקרים נוספים מראים על שינוי בתגובות ותפיסות כלפי אנשים זרים או כלפי אנשים מ”קבוצת החוץ” (פרייס-בלקשיר ושות’, 2017, ברי, 2017).

לפני כמה שנים, בהנהגתו של סטודנט מוכשר (אלון אלקובי, ממובילי התכנית החינוכית שלנו) בדקנו במעבדה שלנו את ההשפעות של קורס MBSR  בהקשר של קבוצות שנמצאות בעימות אלים (יהודים ופלשתינים). סטודנטים יהודים נרשמו לקורסים של MBSR כדי לקבל כלים להתמודדות עם מתחים בלימודים שלהם. חצי מהם התחילו את הקורס וחצי חיכו לקורס שיפתח בהמשך (קבוצת ביקורת). לאחר הקורס בדקנו תגובות רגשיות, תפיסות ואמונות כלפי פלשתינים. מצאנו שיחסית לקבוצת הביקורת, אלו שקיבלו כלים של מיינדפולנס הגיבו בצורה יותר מתונה ומאוזנת לסרטון שידוע כמעורר רגשות כעס אצל יהודים, הרגישו פחות מאויימים על ידי פלשתינים והיו יותר פתוחים להדברות. המחקר הראה לראשונה השפעות אפשרויות של תרגול מיינדפולנס קצר בהקשר של קונפליקטים מורכבים ואף הוזכר בספר של החוקרים הידועים דניאל גולדמן וריצ’ארד דוידסון.

ההבנה שלמיינדפולנס יכול להיות תפקיד חשוב ביכולת של א.נשים להתמודד עם האתגרים הגדולים העומדים לפתחה של האנושות בעת הזו (משבר האקלים, שסעים וקונפליקטים בין קבוצות, התפוררות של דמוקרטיה, התמודדות עם מהפכת המידע ועוד) באה לידי ביטוי במודל שפורסם לאחרונה על ידי ארגון המקדם מיינדפולנס בבתי פרלמנט ברחבי העולם שנקרא The Mindfulness Initiative.  על פי המודל, לתרגול של מיינדפולנס יש פוטנציאל אדיר לטפח א.נשים עם סוכנות אנושית גבוהה Agency שיכולים לפעול בעולם מתוך תחושת שליחות ולהתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים הרבים. “סוכנות אנושית” מוגדרת כיכולת של אדם או אישה לפעול באופן אוטונומי ועצמאי מתוך בחירה חופשית על פי מצפן ערכי פנימי – בניגוד לפעולה מתוך אוטומטים, מתוך תגובתיות, שטיפת מוח או עיוורון. איך מיינדפולנס קשור ליכולת זו? המודל מציע שמיינדפולנס מאמן אצל א.נשים את היכולת לראות נוכחה, להבחין בין עיקר לטפל, לאסוף מידע בצורה פחות מוטה וסלקטיבית (לראות את התמונה השלמה בלי הטיות ודעות קדומות), להשהות תגובות אוטומטיות, לצאת מההרגלים, להיות מסוגלים להקשיב, להיות אמפתים ולפעול יחד עם אנשים ששייכים ל”קבוצת החוץ” ושלא בהכרח מסכימים איתם כדי לשנות ולפעול יחד לחברה בריאה יותר.

עד כאן מחקרים וחזרה לשטח, לסיפורים של המשתתפים בקורסים הקצרים והארוכים שלנו. אנו שומעים שוב ושוב סיפורים מרגשים של משתתפים ומשתתפות שמספרים כיצד התרגול האישי שלהם השפיע על מערכות היחסים עם הילדים, עם בני הזוג, עם הורים מבוגרים, עם קולגות לעבודה. אנו שומעים משתתפים שמדווחים על דילמות מוסריות שהתעוררו בעקבות התרגול ושאלות משחררות שמאפשרות חיים שלמים יותר. בכל סוף קורס, ובוודאי בקורסים הארוכים (קורס העמקה, קורס שנתי שהוא המשך לקורס הקצר בן ה -8 שבועות) מרגש לגלות את האדוות של התרגול מתפשטות הרבה מעבר לכרית המדיטציה האישית. עדויות אלו תואמות את החזון של מכון מודע – להביא איכות של ריפוי וחוסן לחברה הישראלית. אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לחזון זה. היו השינוי שאתם/ן רוצים ורוצות לראות בעולם.

השתתפת בקורס מיינדפולנס ומצאת את התרגול משמעותי עבורך. מה עכשיו? כיצד לשלב את התרגול בחיי היומיום באופן קבוע, בחיים האישיים והמקצועיים?
אנו מציעים קורס שנתי להעמקה במיינדפולנס: תרגול, פסיכולוגיה ומדע, במכון מודע, יש לנו מסלול פרונטלי בהרצליה וכן מסלול אונליין ב ZOOM

זוהי הזדמנות להעמיק בתהליכים המדעיים והפסיכולוגיים העומדים בבסיס התרגול, להמשיך ולפתח את התרגול אישי ולהעצים מיומנויות של חוסן נפשי, יציבות ושקט פנימי. בצוות הקורס משתתפים המנחים המנוסים ביותר בתחום המיינדפולנס וחקר המוח.

הקורסים ייפתחו בנובמבר 2022

לקבלת פרטים אודות קורס העמקה שנתי  פרונטלי – שנת הלימודים תשפ”ג
https://erevmbct.activetrail.biz/haamaka_2022

לקבלת פרטים אודות קורס העמקה שנתי אונליין – שנת הלימודים תשפ”ג
https://erevmbct.activetrail.biz/haamaka_2022_OnLine