טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס בגישת MBCT כמענה עבור מתמודדים עם אתגרים נפשיים

לצד הצורך בפיתוח טיפולים יעילים למתמודדים/ות עם דיכאון וחרדה ישנם גם שיקולים חברתיים-כלכליים המנהלים את מערכות הבריאות. בקרב אוכלוסיות מוחלשות, ואוכלוסיות החשופות לרמות גבוהות של סטרס וטראומה – כגון צוותים רפואיים, אסירים, פליטים, אנשי מערכת הביטחון וההצלה ועוד  – אנו עדים לעלייה בשכיחות החרדה והדיכאון על גווניהם השונים. אולם, רבים מהסובלים אינם יכולים להרשות לעצמם טיפולי פסיכולוגי פרטני וממושך. לעתים הסיבות הן היעדר נגישות לשירותי בריאות הנפש, או חשש מסטיגמה, ולא פעם יש נסיבות כלכליות או קושי להתחייב לתהליך טיפולי ארוך טווח. לכן, יש צורך דחוף לפתח טיפולים המועברים במתכונת קבוצתית, בעלי יחס גבוה של עלות מול תועלת, קצרי טווח, יעילים וקלים להפצה. אחת התכניות הטיפוליות המושכת תשומת לב לאחרונה, היכולה לתת מענה לצרכים הללו – הנה תכנית MBCT (Mindfulness-Based Cognitive Therapy). מדובר בתוכנית טיפול קבוצתית, קצרת טווח, מבוססת פרוטוקול, ובעלת יעילות מוכחת בקרב מתמודדים עם דיכאון וחרדה, הן מניעתית והן כמשפרת רווחה נפשית.

MBCT הנו פרוטוקול טיפולי בן 8 שבועות המתבסס על תכנית הדגל של ג’ון קבט זין הMBSR (Mindfulness Based Stress Reduction). היא פותחה ע”י שלושה פסיכולוגים קליניים מובילים בתחומם – פרופ’ זינדל סגל, פרופ’ מארק וויליאמס ופרופ’ ג’ון טיזדייל. בבסיס הפרוטוקול ישנו תרגול של מיינדפולנס – שם גג לקבוצה של תרגולים המטפחים יכולת לשים לב לחוויה הנוכחית (תחושות, מחשבות, רגשות) בצורה לא שיפוטית, מקבלת וגמישה. התוכנית היא ראשונה מסוגה, וייחודה בכך שהיא מבוססת על לימוד של מיינדפולנס ותרגול מדיטציה, ומשלבת רכיבים מעולם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT. תרגול מיינדפולנס מאפשר לחדד ולהעמיק את ההיכרות עם מרכיבים שונים בתודעה ובעולם הרגשי, הפוגעים באיזון הרגשי ומגבירים את המועדות לדיכאון, דכדוך, חרדה ומחשבות טורדניות. MBCT נבנתה בסוף שנות ה-90 כתוכנית טיפול מניעתית עבור המתמודדים עם דיכאון נשנה, ומאז החלה להיות בשימוש, היא צברה תימוכין מדעיים ליעילותה בתחום בריאות הנפש. המלצת יוצרי התוכנית היא להשתתף בה בתקופות שבהן המצב הרגשי מאוזן יחסית, ולא בשעת אפיזודה אקוטית.

עד כה, הצטברו עדויות ממספר משמעותי של ניסויים מבוקרים בהקצאה רנדומלית (RCT) שמצביעים על יעילות הMBCT למניעת הישנות של הדיכאון בקרב אנשים מתמודדים עם אפיזודות נשנות של דיכאון. לאחרונה הורחבו המחקרים למגוון רחב יותר של קשיים נפשיים, בהם חרדה מוכללת, חרדת בריאות, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות אכילה וכן למצבים של אובדן ושל דיכאון פעיל  (גולדברג ושות 2019).במערכות בריאות שונות בעולם, למשל בבריטניה ובאונטריו שבקנדה, הוחלט לכלול את התוכנית כחלק מסל הבריאות של קופות החולים.

מחקר שפורסם לאחרונה (טיקל ושות 2020) בדק האם התכנית אכן מיושמת בצורה אפקטיבית ובטוחה במסגרות בריאותיות בבריטניה. מתוך 1554 אנשים שעברו את תכנית הMBCT באחת מחמש קופות חולים, 47% נכנסו לתוכנית במצב של רימיסיה מדיכאון ומתוכם, 96% נשארו במצב של רימיסיה (כלומר לא פיתחו סימפטומים של דיכאון) לאורך כל התכנית וכן נצפתה ירידה בסימפטומים לא ישירים. 53% נכנסו לתכנית במצב של דיכאון פעיל. מתוכם, 45% השתפרו והגיעו לרמה של רימיסיה, וגם אצל האחרים חל שיפור בסימפטומים של דיכאון. כ3% מהמשתתפים בלבד הראו הרעה במצבם, אך זה המספר הצפוי בהתערבויות באופן כללי.

מספרים מעודדים אלו הם הסיבה שגם בישראל תוכנית ה-MBCT מתחילה לצבור מומנטום בבתי חולים ובקופ”ח. לאחרונה, ולראשונה בארץ, החלה הכשרה של מנחי MBCT דרך מכון מודע למיינדפולנס, מדע וחברה – מכון חברתי הממוקם במעבדת חקר המוח של פרופ’ נאוה לויט בן נון באוניברסיטת רייכמן, ששם לו כמטרה לעודד טיפוח של מיינדפולנס בחברה הישראלית מתוך הבנה של הפוטנציאל החברתי הגלום בכלי זה. את ההכשרה פיתחה בארץ סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית בעלת נסיון רב ב-MBCT, בברכתו ובליווי הצמוד של אחד ממפתחי התכנית – פרופ’ זינדל סיגל. התוכנית הטיפולית יושמה בהצלחה ובאופן משמעותי בזירות שונות ומגוונות בארץ, ובמיוחד כאלה המהוות פריפריה חברתית,  שבה התוכנית הנגישה טיפול פסיכולוגי למתמודדים שלא זכו למענה מותאם קודם לכן.

Goldberg, S. B., Tucker, R. P., Greene, P. A., Davidson, R. J., Kearney, D. J., & Simpson, T. L. (2019). Mindfulness-based cognitive therapy for the treatment of current depressive symptoms: a meta-analysis. Cognitive behaviour therapy, 48(6), 445-462.‏